#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הציע אביי במבוי דלחמן בר ריסתק שלא התרצה להשכיר ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט ס&quot;ל לרבא דאין לעשות כן ?</p><p dir='rtl'>ומה הציע רבא לעשות ?	"אביי אמר שיבטלו כולם רשותם לגבי חד, דהו""ל כחד לגבי נכרי. דה""נ הויא מילתא דל""ש שיבטלו כולם לאחד. [ומש""ה מהני אע""ג דכה""ג אף דחשיבי כחד שכיחי דדיירי].<p></p><p dir=""rtl"">רבא השיג דא""כ ביטלת תורת עירוב באותו מבוי. ואם יערבו, יסברו דהעירוב מועיל. והכרזה לא מועלת לקטנים.</p><p dir=""rtl"">לזה אמר רבא דיתקרב אחד אליו שיתרצה להשאיל לו מקום דהו""ל כשכירו ולקיטו, שיכול לערב עבורו.</p>"	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שכירו ולקיטו חשוב כבעלים לגבי עירוב ?	כבעלים לקולא, שאפשר לערב ממנו. ולא לחומרא, דא&quot;צ את כל השכירים.	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזו שמועה אמר ר&quot;נ שהיא נאה, ועל איזו שלא ? ומה אמר לו רבא ומה השיב ר&quot;נ ?	נאה, דיכולים לערב משכירו ולקיטו.</p><p dir='rtl'>אינה נאה, דשתה רביעית יין אל יורה. [דאמר דהוא אין דעתו צלולה עד שישתה רביעית יין].</p><p dir='rtl'>וא&quot;ל רבא דכתיב רועה זונות מאבד הון, דהאומר שמועה זו נאה מאבד הונה של תורה. וא&quot;ל ר&quot;נ דהדר ביה.	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שתוי או שיכור לעניין תפילה ?</p><p dir='rtl'>ומיהו שתוי ומיהו שיכור ?	"לא יתפללו, ובדיעבד בשתוי תפילתו תפילה, ובשיכור תפילתו תועבה.<p></p><p dir=""rtl"">שתוי שיכול לדבר לפני המלך, שיכור שאינו יכול.</p>"	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמרוויח ממון מה יעשה בו ויתקיים בידו ? (2) ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ובאיזה רווחי ממון איירי ? (4)	"יקח בהם ס""ת, וי""א אף תפילין. וכמו שנדרו ישראל שיחרימו את הערים, וכבשום.<p></p><p dir=""rtl"">ובנכסי הגר, וי""א גם בעל בנכסי אשתו, וי""א גם עיסקא ורווח, וי""א גם מצא מציאה.</p>"	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מפיגים יין, ואיזה שיעור יין? ומה ברכיבה?&nbsp;	דרך מיל, ושינה כ&quot;ש.</p><p dir='rtl'>ורק עד רביעית, אבל יותר טורדו.</p><p dir='rtl'>ורכיבה יש צד בגמ' דמהני גם ליותר מרביעית.</p><p dir='rtl'>ולמסקנת הגמ' רכיבה גם לרביעית ל&quot;מ אלא בג' מילים.	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' דברים למדו ממעשה דר&quot;ג, במה שאמר לר' אילעי ליטול את הפת, ואח&quot;כ אמר למבגאי הנכרי ליטול את הפת ממנו ?</p><p dir='rtl'>ואלו ד' דברים למדו ממה שאמר למי שביקש התרה לנדרו, לילך אחריו, עד שרכבו ג' מילים, וישב והתיר לו נדרו ?	פת: [ששימש ר&quot;ג ברוה&quot;ק וידע ששמו מבגאי]. א. אין מעבירין על האוכלין. ב. תולים ברוב נכרים דפת עכו&quot;מ היא. ג. חמץ של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה.</p><p dir='rtl'>יין: א. רביעית יין האיטלקי משכר. ב. שיכור על יורה. ג. דרך מפיגה את היין. ד. אין מפירים אלא מיושב.	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפירים נדרים מעומד או מיושב ובמה הוא תלוי ?	לר&quot;ג מיושב, ר&quot;נ אמר דגם מעומד.</p><p dir='rtl'>ואמרו דתלי במח' התנאים אי פותחים בחרטה ואז צריך מיושב למצוא פתח, או דאין פותחים אלא חכם מפר, ואז גם מעומד. (ע&quot;פ רש&quot;י, ועתוס').	<br/>עירובין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מעבירים על האוכלין בדורות הראשונים ובאחרונים ?</p><p dir='rtl'>[ומה הקשו מקרא והתי' ?].	"בדורות הראשונים אין מעבירים כלל.<p></p><p dir=""rtl"">באחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים, על שלמים מעבירים, על פתיתים אין מעבירים.</p><p dir=""rtl"">והקשו מקרא ""ותחללנה אותי וכו' בפתותי לחם."" הרי שעושים בפתיתים. ותי' דה""ק, תחללנה בדבר אחר, בעבור פתותי לחם שמקבלים בשכרם.</p>"	<br/>עירובין דף סד		
